נפגש בנתב"ג ומכאן נטוס לטנזניה, נחיתת ביניים באדיס אבבה, טיסת המשך ונחיתה סופית בטנזניה, שדה התעופה נמצא למרגלות הר הקילימנג'רו וכבר בנחיתה רף ההתרגשות עולה. ניסע למלון במושי ונתחיל להתארגן לקראת היציאה לטרק ביום הבא.
השביל הזה מתחיל כאן, לאחר ארוחת הבוקר נסע לשער הכניסה של הפארק – 2000 מ’ (מסלול מאצ’מה), נפגוש את המדריכים והפורטרים הטנזנים, משער הכניסה נטפס למחנה מאצ’מה (3,000 מ’), כ- 6 שעות.
יום ההליכה הראשון קסום, השביל עולה ומתפתל דרך יערות גשם סבוכים, הסיכויים לראות בעלי חיים בחלק זה גבוהים במיוחד בגלל יער הגשם שמהווה מוקד משיכה, בין היתר נוכל לראות קופים, ציפורים ופרחים יפים. ההליכה ביום זה אינה ארוכה אך בחלקה היא מעט תלולה, לקראת סוף היום היערות נעלמים ואנו מגיעים לצמחיית האברשיים המאפיינת את האזור, כאן נתמקם לארוחת ערב ולינה.
החלק הראשון של היום מעט תלול וכרוך בטיפוס על רכס מסולע. הצמחייה הולכת ומתדלדלת, לקראת סוף היום היא כמעט תעלם. בשעת צהריים נגיע לקצה הרכס המסולע, אנו בקצה הדרומי של רמת שירה. מכאן המשך ההליכה בעליה מתונה עד למחנה שם יחכה לנו תה חם ופופקורן טעים נצא להליכה קצרה של התאקלמות ולאחר מכן נחזור למחנה ללינה וארוחת ערב.
טיפוס עד למחנה שירה (3,850 מ’), כ- 5 שעות.
לכל אורך ההליכה ניתן לצפות בקיר המערבי של הקילימנג'רו ולראות בפעם הראשונה את ההר מקרוב, העלייה ללווה-טאור מתונה, שרידי צמחיה אחרונים נעלמים ובלי להרגיש אנחנו נמצאים במדבר הקרח. נגיע ללווה טאור בשעה יחסית מוקדמת, ואם מזג האוויר יאפשר זאת המעוניינים יוכלו לטפס על מגדל הלאווה, ממנו תצפית מרהיבה על כל האזור אחרי שוטט קצרה באזור לטובת התאקלמות נחזור למחנה למנוחה ולארוחת ערב.
טיפוס עד ללווה טאור (4,600 מ’), כ- 5 שעות.
נתחיל בירידה לעמק בארנקו, העמק המפורסם ואחד מקטעי ההליכה היפים ביותר בטרק כולו בשל צמחיית סביוני הענק הנישאים לגובה של כ- 5 מטר, נצלם ונצלם ונמשיך לכיוון קיר בארנקו, נעלה את הקיר ולאחריו נרד קלות ומכאן הליכה יחסית נוחה עד למחנה קארנגה כאן ימתין לנו הפופקורן והתה החם, לאחר טיול התאקלמות קצר נחזור למחנה למנוחה ולארוחת הערב.
ירידה למחנה ברנקו ( 4,000מ’) וטיפוס ללינה במחנה קרנגה (4,050 מ’), כ- 6 שעות.
יום קצר לפנינו, נעלה למחנה בראפו. את ארוחת הצהריים נאכל במחנה בראפו ונכנס למנוחה באוהל, קשה להירדם, הן בגלל הגבוה והמחסור בחמצן והן בשל ההתרגשות הרבה לקראת הטיפוס לפסגת הקילימנג'רו, זה הרגע לו חיכינו, זה הרגע שלמענו עשינו הכנות שנמשכות כבר כמעט חצי שנה.
טיפוס למחנה בראפו (4,700 מ’).
השעה הגיעה, נתעורר בחצות הלילה, נשתה תה חם ננשנש קצת עוגיות ונצא לדרך, הטיפוס קשה ותלול אבל התחושות והעוצמות של הגוף מניעות אותנו להמשיך ללכת ולא לעצור, הזריחה מתקרבת ויחד איתה נגיע לפוינט סטלה (לוע המכתש) קרני השמש מקבלות משמעות חדשה אחרי שמטפסים לילה שלם בטמפרטורה מתחת לאפס.
החלק התלול מאחרינו, מכאן ההליכה מתונה יותר, מכאן גם ניתן כבר לזהות את הפנים המחויכות של חברי הקבוצה, הפסגה קרובה….אנחנו כמעט שם, עוד מאמץ קטן.
בשעת בוקר נגיע לפסגת הקילימנג'רו ההר הגבוה ביותר באפריקה – 5,895 מ', לאחר צילומים, נשיקות, חיבוקים, נישנושים ומנוחה קלה נתחיל בירידה מההר ירידה ארוכה עד למחנה מילניום בגובה (4,000 מ’).
לאחר ארוחת הבוקר והתאוששות נמשיך בירידה לשער הפארק, אנו שוב חוזרים ליער הגשם המרהיב, ההליכה היא בעיקרה בירידה אבל לא בגלל זה אנחנו מרגישים קלים מנשרים…
קבלת תעודות מהשמורה, פרידה מהצוות הטנזני והוקרת תודה על העבודה הקשה שלהם ולאחר מכן נסע למלון להתקלח אחרי שבוע שלם, זה הזמן לחגיגות !
נסיעה ממושי לשמורת נאגורו נאגורו והגעה ללודג’ לארוחת צהריים.
אין כמו יום וחצי ספארי כדי לסיים את המסע המפרך והקשה. השמורה – נאגורו נגוארו שוכנת בצפון טנזניה ונמצאת בתוך לועו של הר הגעש הגדול ביותר בעולם.
אינספור בעלי חיים, אותם נראה בסיורים שונים במהלך היום.
לאחר ארוחת צהריים והתארגנות נסע לספארי אחה”צ בשמורה. ארוחת ערב ערב ולינה בלודג'.
מה יותר חוויתי ורומנטי מלהתענג על כוס קפה במרפסת של החדר המפואר.
נצא לספארי בוקר, ארוחת בוקר מאוחרת ונסיעה חזרה לשדה התעופה קילי. המראה לאתיופיה, נחיתת ביניים באדיס אבבה וטיסת המשך לישראל.
דגשים חשובים:
(הצ'ימידן האישי לא יעלה על 15 קילו לאדם).
ללכת כ- 16 שעות (כולל עצירות). ההליכה כוללת עליות עפ"י פרוט בכל יום.