האגמים הגדולים ממלאים את העין בטורקיז עז ועמוד, נוף בראשיתי פראי לא משאיר אף אחד מאתנו אדיש, גם אלו שראו כבר הכל. האופק משתקף בצבעי התכלת וגווני לבן מלאכי, כמו ציור אמנותי על הרקיע, עוצר נשימה ומדהים ביופיו. פעורי פה עומדים בני אדם מול יופיו של הטבע שכמו עומד בשלוותו מששת ימי בראשית, זך וצלול. ממרחק נצפית תמונה פנורמית המגלה עומק מפתיע, שקט ההרים הגבוהים מופר מקול פיצוח הקרח הנשבר, קו האופק הלבן מעטר עצמו בגווני צבעים חיים.
עשרה זוגות עיניים זהות נעים באיטיות, כמו קבוצת חיילים העומדת בפני סיום מסע ארוך, עכשיו פתאום מבינים שזאת רק ההתחלה. מהרגע הראשון ברור לך שהדמיון כאילו לקח מכחול וצבע את העולם בצבעי קסם מסעיר. מרחבים אינסופיים בתוך עולם מוגבל ממנו הגענו, המרחק בתודעה שלנו כמרחקי הנוף שלא נגמרים, תובנות חדשות למימד החופש במרחבים המשפעים מידית על התודעה.
התדר האנרגטי של המקום לא מתחשב בך, משתנה מרגע לרגע כמופע יחיד של סיפור הבריאה. הזכות לחוות זאת מקרוב בלתי נתפסת, איך ישנם עוד בני אנוש ביקום הזה שלא יזכו לראות ולחוות את החוויה הקיומית הזאת. השיא מגיע כשהשמש שוקעת, צוללת לתוך עומק קו האופק ההררי משנה את הציור לגווני כתום לוהט - יש מאין בכל רגע מחדש. זאת פטגוניה.
פרננדו מגלנס, מגלה ארצות פורטוגזי אגדי הקרוי בפי כל "מגלן", בחר לחבל הארץ הזאת את שמה – פטגוניה
.
בעבר, גילה מגלן גם שבטים מקומיים רבים, הם ידעו לשרוד את תנאי מזג אויר הקיצונים של פטגוניה, ומאותם אלפי מדורות השבטים המקומיים שחיו וחיממו את גופם לחומה של האש המתלקחת – הגיעה שמו של האזור – ארץ האש. לצערנו, עד כמה שידוע לנו מההיסטוריה של המקום, אותם חוקרי יבשות אחראיים להכחדת השבטים המקומיים ששרדו מתקופות קדומות, ומה שנותר לנו זה רק לחזור אליהם בדמיון.
מקור שמה של פטגוניה במילה פטגון (Patagón), שפירושה "בעלי כפות רגליים גדולות". האגדה מספרת כי את שמו של האזור העניק לו מגלן, בעת שהעניש ביד קשה את מלחיו שהתמרדו באחת מהספינות שהפליגו למסע הגילוי המרתק, בעת שהגיע לחופי האוקיינוס האטלנטי, הבחין מגלן בטביעות רגל גדולות מאד שהזכירו את המפלצת מהמיתולוגיה. אלו היו בעצם בני שבט הטהואלצ'ה, (מהם נותרו שרידים בודדים עד ימינו), שהיו מכוסות בבדים ויצרו את טביעת רגלם הגדולה.
חבל ארץ פטגוניה, חבל ארץ אדיר ממדים המשתרע על פני כמיליון קמ"ר ורחב במרחקים בלתי נתפסים. חלקו היותר מעניין של המסע בפטגוניה הוא הביקור באזור התפר שבין ארגנטינה וצ'ילה, עד לארץ האש.
אותם פרקים מפורסמים עליהם שמעתם טרם עלה בדעתכם לצאת לטיול בדרום אמריקה כמו: טורס דל פיינה, הקרחון המתנפץ פורטו מורינו, איי מגדלנה, מצרי מגלן, אווישיה (ארץ האש) הקארטרה אוסטרל, לגונה סן ראפאל, חצי האי ואלדז, ברילוצ'ה, פוקון 7 האגמים בצד הארגנטינאי 7 אגמים בצד הצ'ילאני, אל צאלטן והפיץ רוי, אל קלאפטה הם הפנינות טבע של פטגוניה.
אין ספק שטיול לפטגוניה זאת חוויה של פעם בחיים, ולמי שלא שבע מטיולים חד פעמיים, וודאי עוד יחזור לכאן מספר פעמיים.
